<h1>כל בו הלכ' מנחה סימן מ'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
וה"ר נתן כתב טעם אחר וז"ל לפי שעזרא תיקן קריאת התורה במנחה משום יושבי קרנות שאין עוסקין בתורה אלא במקח וממכר ולא עסקי באורייתא עמד ותיקן קריאה זו להגן עליהם, אנו אומרים ואני תפלתי לפני קריאתה להודות ליוצרינו שלא עשנו כהם. וביום טוב שאין בו קריאה ולא סעודה שלישית לפי הנראה אין אומרים אותו. ואחר כך מוציאין ספר תורה וקורין ג' בסדר השבוע הבא י' פסוקים לכל הפחות. ואחר גוללין הספר. ואין אומרים קדיש אחר קריאת התורה כמו שעושין בשחרית. והטעם כי בשחרית אומרים אותו לפי שאומר אשרי אחר הגלילה, ולשון אשרי יושבי משמע לשון שהיה ועיכוב כמו שאמרו ז"ל חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שנאמר אשרי יושבי ביתך והדר יהללוך סלה, וכדי שלא ישהו כל כך אחר קריאת התורה קודם הקדיש אומר אותו אחר קריאת התורה, אבל במנחה שאין אומרים כלום בין קריאת התורה לתפלה די לנו בקדיש אחד שלפני התפלה. והוא הדין למנחה של תענית שקורין ויחל שאין אומרים קדיש עד לפני התפלה. ויש אומרים שכל זמן שמפטירין בנביא אומר קדיש אחר חזרת התורה למקומה קודם תפלה. ואחר כך מתפללין תפלת מנחה אבות וגבורות וקדושת השם, ובמקום האמצעיות יאמר אתה אחד והוא כנגד שבת שלעתיד לבא.
